מאת: אבי אזולאי

האמת? אין במילון העברי די מלים, כדי לתאר את האופן שבו מעוררת, מגרה ומפעילה העיר סלוניקי את כל החושים. כבר בביקורי הראשון בה חשתי שהיא לא רק נוגעת ללבי אלא מחלחלת אליו, מחוללת ומפעימה בו את נפלאותיה.

לא ממש משנה כמה פעמים ביקרתם בעיר – אפילו אם התגוררתם בה – תמיד תצליחו לגלות בה משהו חדש ותתאהבו בה שוב ושוב. בכל ביקור, יהיה מספרו אשר יהיו, אתם תחושו תחושה שאותה תיאר, בשעתו, המשורר נתן אלתרמן במלים: "גם למראה נושן יש רגע של הולדת". בכל ביקור אתם ודאי תחושו – זה הרגע. זו ההולדת.

אף שאין לי שורשים ביוון בכלל ולא בעיר מיוחדת זו בפרט ( שמשלבת ניחוח אירופאי עם מזג אוויר ואווירה ים תיכוניים). הספקתי לפתח כלפיה ערגה ואהבה אינסופית, אשר שמורה רק למעטים. אם אתם מבקרים בקרוב בבירת מקדוניה היוונית, שהיא גם העיר המרכזית בצפון יוון, אני שמח להציג בפניכם מדריך מקוצר – היכן לבקר ולבלות ומה באמת חשוב וכדאי לראות ולעשות בה:

אבל בראש ובראשונה, לפני הכל, אחד מהדברים שאתם חייבים לעשות לפני שאתם מבקרים בסלוניקי ( Thessaloniki) ואולי זה אפילו בלתי נמנע, הוא ללמוד קצת על ההיסטוריה של העיר השנייה בגודלה של יוון (אחרי אתונה).

כמו בלבם של יהודים רבים, דווקא בסלוניקי מתעוררות תחושות שלא חווים באתונה או באיי יוון הרבים, בהם מרבים הישראלים לבקר. תחושות אלה עולות בקנה אחד עם תולדות יהדות יוון. ואכן, כאשר חושבים על כך, ההיסטוריה של הקהילה היהודית-יוונית-סלוניקאית, ובפרט ההיסטוריה המעוגנת בסלוניקי, עמדה בשלושה האסונות הגדולים ביותר שפקדו את עם ישראל לדורותיו:

הראשון – השמדת בית המקדש בידי הרומאים. קהילה זאת אימצה יהודים שעזבו את יהודה, השני – גירוש ספרד. קהילה זאת אימצה יהודים שגורשו מספרד, והשלישי –הכבד והנורא מכולם, כמובן- השמדת שישה מיליון יהודים בשואה.

השריפה בעיר בשנת 1917 שרפה וכילתה מבנים. השריפה הנאצית כילתה אנשים.

96% מיהודי סלוניקי הושמדו; רק ארבעה אחוזים שרדו. רבים (מתוך מיעוט) הניצולים חיים כיום בישראל, ויש בהם אהבה מיוחדת לסלוניקי וזיכרונות חמים ממנה. הם מדברים עליה בערגה, הם כותבים עליה, הם זוכרים אותה כמרכז תרבותי גדול אך גם כזיכרון פרטי. הם לא מפסיקים להתגעגע אליה.

ניתן לדבר ולכתוב רבות על אודות הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם “מדרה דה ישראל”, כלומר “עיר ואם בישראל”, הייתה בעלת משמעות בלתי רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.

ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. עד לפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה יהודית בת כ-60,000 איש – יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה בשעתו גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, לרבות הפעילות בנמל של העיר, שהיה מרכזי ומשמעותי מאוד בכלכלת העיר באותה תקופה.

אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, מצבה השתנה מאז לחלוטין בעקבות שרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. כיום חיים בסלוניקי כ-1500 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית מנוהלת בידי נבחרי הקהילה, שדואגים להנצחת העבר המפואר של יהודי העיר ושימור בתי הכנסת. זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.

ובכל זאת, סלוניקי, הידועה גם כבירת מקדוניה היוונית. שהיא העיר המרכזית בצפון יוון, עלתה בשנים האחרונות על מפת הטיולים ואסור לפספס אותה. על אף שנראה שהיא תמיד היתה יעד מבוקש על ידי הישראלים, רק בשנים האחרונות החלו טיסות ישירות לסלוניקי, לא מעט הודות לראש העיר לשעבר, מר יאניס בוטאריס. אמנם מספר הישראלים המבקרים בה עדיין נמוך ממספר הישראלים המבקרים באתונה, אך אין ספק שמדובר בעיר שיותר ויותר מבקרים מתוודעים אליה ומגלים, בהדרגה, את ייחודה, את עושרה ואת סוד קסמה.

סלוניקי היא בראש ובראשונה עיר נמל, על כל המשתמע מכך ולכן יש בה את כל המאפיינים הטיפוסיים של עיר כזאת: שווקים, מסחר, אופנה, חנויות רבות ואווירה בינלאומית. בסלוניקי מזג אוויר נוח יחסית במשך כל השנה.

רחובותיה הפנימיים של סלוניקי משובצים בכיכרות ירוקות, לצד שדרות עצי דולב מרשימות, אך כמובן שגולת הכותרת היא העיר העתיקה, אשר מבניה ובתיה המשוחזרים הם צוהר לתקופות שונות בהיסטוריה העשירה והמפוארת של יוון.

את הבוקר בסלוניקי אני נוהג לפתוח עם כוס “הפראפה” (משקה מסורתי של קפה נמס קר ומוקצף). בבוקר נדמה כי העיר קצת מנומנמת, אולם די מהר מגלים שמדובר בעיר מערבית מאוד עם שילוב של חדש וישן, עיר מלאה באתרים, מודרנית, תוססת ומלאה בסטודנטים וצעירים, אשר מבלים באזורי בידור ובטברנות רבות.

כמו בעוד ערים באירופה, גם בסלוניקי יש אוטובוס Hope On Hope Off. זה אוטובוס דו-קומתי שעורך סיור באתרים העיקריים ברחבי העיר. הסיור נמשך כ-45 דקות, האוטובוס עוצר בשמונה אתרים חשובים בעיר ובהן: קתדרלות, עתיקות, כנסיות שוק ותצפיות. בדרך ניתן לרדת. כל חצי שעה מגיע אוטובוס נוסף. האוטובוס מגיע גם לנקודה הגבוהה בעיר, אשר ממנה נשקף נוף מרהיב על כל העיר והמפרץ. מומלץ למי שמגיע לעיר לזמן קצר. התחנה הראשונה היא המגדל הלבן, שם גם ניתן לקנות כרטיסים בעלות של 10 אירו (באוזניות האישיות יש ללחוץ על מקש מספר 6 ואתם מקבלים הסבר בשפה העברית). כדאי לפתוח את הביקור בעיר עם הסיור הזה כדי לקבל תמונה כללית וגם לתכנן את המשך הביקור. מומלץ.

הטיילת בסלוניקי

הטיילת של סלוניקי (רחוב ניקיס) נפרשת לאורך כל קו החוף של העיר (אורכה שבעה קילומטרים) ומזה שנים היא מהווה את המקום החביב והמועדף על המקומיים והתיירים לטיול נעים בשעות בין הערביים. בטברנות שברחוב יושבים רבים לארוחות ערב, על מאכלי ים, אוזו ובריזה נעימה מהמפרץ. בדרך אפשר לעצור ולאכול שוקולד ב”מפעל השוקולד” (הריח של השוקולד ימשוך אתכם כבר פנימה), שוקולדים בכל הצבעים, מצופים מעל אגוזים ובוטנים ושאר ממתקים.

הטיילת, היא גם נקודת החיבור של סלוניקי עם המפרץ והים. רגע אחרי שקיעת השמש מתחילות הטברנות שברחוב ניקיס להשמיע מוזיקה יוונית מסורתית ולהכין את האווירה כאן לקראת מופעי הבוזוקי והרמבטיקו של הערב והלילה הארוך שאחריו.

לאורך הטיילת, תוכלו לראות שניים מסמלי העיר סלוניקי. מרחוק תראו את המגדל הלבן, מגדל עגול מימי הביניים. כמו לכל עיר המאופיינת במבנה או מונומנט מיוחד שהופך לסמל הבלתי מעורער שלה, כך גם המגדל הלבן בסלוניקי. בזמן הכיבוש העות’מני הוא שימש כבית סוהר ובשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, מה שעתיד להקנות לו את הכינוי “מגדל הדמים”. לאחר שחרור סלוניקי משליטת העות’מנים והכרזת העצמאות של יוון, סיידו את המגדל בצבע לבן, אשר סימל את מחיקת השלטון הטורקי בה.

בוודאי גם תשימו לב שכיום המגדל אינו לבן. הסיד דהה והתקלף עם הזמן אבל השם נשאר. 100 מדרגות בלבד יובילו אתכם אל גגו. מראשו תוכלו להשקיף על המפרץ הנפלא, על הנוף המרשים של העיר סלוניקי, על בתיה ורחובותיה ועל חבל הארץ הירוק והנפלא שמסביבה

כיום, המגדל הוא גם מוזיאון לתרבות ביזנטית. מוצגות בו תערוכות אינטראקטיביות על ההיסטוריה של העיר המתארות את סלוניקי מימי קדם ועד היום. המקום בהחלט שווה ביקור.

לא הרחק ממנו תראו את פסל אלכסנדר מוקדון, הוא אלכסנדר הגדול, רכוב על סוסו אל מול הים. זה האיש שהחל את דרכו אל האימפריה העצומה שלו מכאן, מכפר קטן וסמוך לסלוניקי.זהו פסל ארד המתנשא לגובה של 20 מטר ושהוצב כאן בשנת 1974. בפסל נראה אלכסנדר הגדול, המקדוני המפורסם ביותר בעולם. על שמה של אחותו למחצה ת'סלוניקה קרויה העיר סלוניקי.

בכיכר החרות שבטיילת (כיכר אלפתריאס), המכונה גם כיכר “הקדושים המעונים היהודים”, תוכלו לראות אנדרטה מרשימה לזכר יהודי סלוניקי שנספו בשואה.

רוצים לראות את סלוניקי מזווית לא שגרתית?

באזור המגדל הלבן והטיילת, עוגנות “ספינות פיראטים” ועל סיפונן אפשר לערוך שייט בליווי של מוזיקה יוונית במשך כשעה במפרץ ובנמל סלוניקי. זו דרך נפלאה לסיים בנחת יום של הליכה בעיר, לחוש את הבריזה ולצפות בטיילת היפה מכיוון הים. השיט אינו כרוך בתשלום אולם המפליגים אמורים לרכוש שתייה או חטיף בקפיטריה שעל הסיפון (בעלות סבירה בהחלט).

מה לראות בעיר?

בשיטוט על הטיילת תצטלבו בדרככם עם כיכר אריסטוטלוס Aristotelous שהיא הציר המרכזי החוצה את סלוניקי מצפון לדרום. הכיכר מהווה את מרכז העיר, עם מבנים מרשימים במיוחד ומלונות יוקרה משני צדדיה. מדובר באחת הכיכרות המרשימות והגדולות ביוון. זוהי כיכר מרשימה, שבמבט על נראית כמו בקבוק יין עם צוואר ארוך והיא מוקפת ארמונות ומשופעת בבתי קפה ובפעילויות שונות.

בכיכר הזו התקיימו במשך השנים אירועים רבים, מהחשובים שנערכו בעיר סלוניקי. כאן נישאו נאומים פוליטיים ונערכו עצרות גדולות. בכיכר נערכים אירועי התרבות המרכזיים של העיר ולא מעט פסטיבלים.

רחוב צימיסקי הסמוך Tsimiski st. הוא אחד משלושת הרחובות המרכזיים של סלוניקי, בין הרחובות אגנטיה Egantia וארמו Ermou, כשחוצים את כיכר אריסטוטלוס. מדובר ברחוב הקניות העיקרי של העיר סלוניקי. לאורך הרחוב חנויות עם כל המותגים האירופאיים הידועים לצד חנויות עם מותגים מקומיים, לרוב זולים יותר.

Aristotelous Square

כמו לא מעט ישראלים שנוחתים בשנים האחרונות בסלוניקי ומיד מחפשים את המקום הנכון לבלות בו את הערב הראשון, גם אני, בראשונה, הגעתי אל רובע לַדָדִיקַה Ladadika. ברובע ההיסטורי היפהפה של סלוניקי יש מבנים ובתים צבועים בצבעים עזים, קולות, ריחות וצלילים. מקום שלא תוכלו לדלג עליו. הרובע עמוס בטברנות, ברים, מועדונים ובליינים. ברבות מהטברנות יש הופעות של מוסיקה חיה במהלך שעות הלילה, והפעילות במקום נמשכת עד השעות הקטנות או אפילו עד שעות הבוקר המוקדמות. ברחובות הלדדיקה יש קסם מיוחד והם מהווים מוקד משיכה ובילוי, לתושבים סלוניקי ולתיירים הרבים המגיעים אל העיר. מועדוני בוזוקי בסגנון מסורתי, מוזיקה יוונית הנשמעת ומהדהדת כל ערב מהטברנות. ריקודי הסירטאקי ונגינת הרמבטיקו מלווים כאן את מאכלי הדגים, דוכני סופלקי, המזטים והאוזו – האלכוהול המקומי והנהדר. כולם נערמים על השולחנות בשפע ואחר-כך רוקדים עליהם, בכל ערב, והופכים את הערב בלדדיקה לערב יווני בלתי נשכח ומשכר חושים.

לאכול ולשתות

במתחם זה, חובה לבקר בפלאטי Palati – טברנה אהובה הכי מדוברת בסלוניקי, בזכות האוכל היווני הטעים שמוגש בה, המוזיקה החיה בביצוע הבעלים כריסטוס (שגם משמש כזמר ראשי) בקומת הכניסה ובקומה העליונה שניתן ליהנות ממנה כל ערב, 365 לילות בשנה.

ואם כבר אני מזכיר שילוב מקומי של אוכל ומוזיקה, כדאי שלא תפספסו מסעדה סמוכה לרובע לאדדיקה ­– מסעדת Rouga Karipi 28, מסעדה יוונית עם מנות אותנטיות, טעימות. נוסטלגית, עם שניים / שלושה נגנים – בוזוקי וגיטרה, נעימים המשתלבים באווירת המקום ומנעימים אותה בנגינתם. ליד השולחנות מגרעות בקיר לתבלינים ושמן, חמוד. הזוקיני המטוגן אדיר, עלי הגפן נפלאים וכמובן דג בגריל. המנות בגודל סביר, והכל טרי. מומלץ לערב נעים וטעים.

מתחם הלאדדיקה, ממש בפינה נחבאת, תגלו טברנה קטנה ואותנטית – הקספוטו. (xefoto).

אל תתנו לאווירה התוססת והצוהלת של מתחם הלאדדיקה להטעות אתכם. באחת הפינות היותר שקטות של מתחם הבילויים העיקרי בסלוניקי תמצאו את אחד המועדונים היותר סולידיים שמביא מדי שבוע ליין של מוסיקאים מוכשרים מכל רחבי יוון. זהו מועדון הקספוטו (ביוונית – קרחת היער).

הקספוטו שמנוהל ובבעלות זוג מוסיקאים (הוא מיוון והיא מספרד) הוא חלום לכל מי שמחפש ערב יווני אחר ומיוחד במינו וגם למי שרוצה להתחכך באוכלוסיה המקומית ובקהל הסלוניקאי שמעריץ את הליין של המוסיקאים המגוונים שנבחרים בקפידה בכל שבוע. ברגע שתכנסו למועדון הלא מתוייר הזה תחושו באווירה הרגועה שמזכירה את אורח החיים הרגוע של היוונים ואת פניכם יקבלו צלילים של נגנים מופלאים וכמובן הופעה חיה בכל מהלך הערב. לכם נשאר להצטרף לחגיגת תרבות יוונית במועדון באמת שונה שתוכלו לשמוח בו יחד עם כל החברים מסלוניקי.

כתובת-

מתחם הלאדדיקה

Likourgou 5, Thessaloniki 546 25, יוון

ביקור בשוק צבעוני במיוחד

התחושה שסלוניקי נראית כעיר שקטה ולא המונית חוזרת מדי פעם במהלך הביקור, אך כשמגיעים אל שווקיה היא נראית עיר שונה לחלוטין. אל תוותרו על השווקים הבולטים, הגדולים והחשובים בה – שוק קפאני ולאלי ושוק מוֹדִיאַנוֹ Modiano Market, המשלבים באופן ייחודי בין האופי היווני לסגנון האירופאי, ובהם, בעצם, אפשר לגלות את אופיה הייחודי של העיר. דגים טריים, שזה עתה יצאו מהים, דוכני זיתים חלומיים וכמובן גבינות נפלאות, מאפים ולצדם קפה יווני ארומטי ואורגינלי. בשוק ניתן למצוא הכל מכל, אך הדגש הוא בעיקר על אוכל. מפירות, ירקות ודגים טריים, דרך מעדנים, גבינות, קפה ותבלינים ועד לשלל אוצרות המתמזגים יחד לחוויית שוק צבעונית, ריחנית ונהדרת.

כאן תוכלו לחוות את הטעמים והריחות המיוחדים של סלוניקי עצמה, אך גם של חבל מקדוניה וצפון יוון. שוק מודיאנו מקורה בכיפת זכוכית גדולה, מלא באור שמש טבעי ונעים. הסמטאות שלו יוצאות בחלקן אל הרחובות שמסביב. זהו שוק ותיק ששמר על האותנטיות, כשטברנות נעימות מגישות בו לסועדים אוכל רחוב טרי, מקומי וטעים להפליא.

לשוק ההומה והגדול הזה יש ייחוס יהודי. לפנים, בשיא פריחתה של הקהילה היהודית כאן, שהייתה עשירה ומרכזית בהווי העירוני של סלוניקי, היה השוק הזה שייך למשפחה יהודית בשם מודיאנו. על שמה נקרא השוק עד היום. את השוק תכנן המהנדס אלי מודיאנו, נצר למשפחת בנקאים אמידה.

מומלץ גם לא לפספס את המפגש הבלתי אמצעי עם המקומיים. כולם כאן אדיבים ומסבירי פנים לתיירים – מהסוחרים בשוק ועד לקונים, תושבי סלוניקי עורכים כאן את הקניות שלהם, אוכלים ושותים בטברנות שמסביב.

הקשר היהודי

לא רחוק משם תמצאו את המוזיאון היהודי Jewish History Museum של סלוניקי (מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, “הבוטקה” שניצבת בפתחו). הוא משמש כמוזיאון להיסטוריה ולמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב”תור הזהב” של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי. כדאי מאוד לראות את התערוכה במוזיאון ולהבין את העיר, לפני שיוצאים לטייל בה. כל אתרי התיירות היהודיים נמצאים במרחק הליכה מהמוזיאון.

בית הכנסת יד הזיכרון, אחד משלושה בתי הכנסת בעיר, אף הוא לא רחוק משם. במקום מתקיימות תפילות מדי יום, ועל אחד הקירות שמותיהם של 73 בתי הכנסת שפעלו בעיר מאות שנים, לפני שנהרסו בתקופת השואה.

אל תפסחו על מסלול הליכה מעניין נוסף מהעיר העליונה Ano police לעבר העיר התחתית. לפני כן, מטפסים על שרידי חומת העיר העתיקה לתצפית – “הבלקון של סלוניקי” – ולנוף עוצר נשימה על כל העיר.

אחר כך- מומלץ ביותר! – כדאי לרדת במסלול שעובר ברחובות צרים ומרוצפי אבנים (חלקלקות לעיתים), בין בתים ישנים, שחלקם עברו שיקום ושחזור. באזור מתגוררים אמנים רבים וחלק מהחצרות והבתים מעוטרים בצורה נאה.

חצי האי חלקידיקי

כמו לא מעט מהמבקרים בסלוניקי, אפשר לחתום את הביקור בנופש חלומי בחלקידיקי (נסיעה של שעה ורבע) המשופעת בחופי ים וגם לא מעט בטבע ונוף נפלא. לא בכדי יש מי שקוראים לאזור הזה ‘הריביירה היוונית’ הכוללות שלוש רצועות יבשה המזכירות אצבעות שנשלחו אל הים והן, בעצם, חצאי איים בתוך הים האגאי. היוונים אומרים שחלקידיקי דומה לקילשונו של פוסידון אל הים.

==============

אומרים שהבית הוא איפה שהלב. סלוניקי היא עיר שבה בקלות אפשר להרגיש בבית. אם תגיעו לבית הקהילה היהודית בליל שבת תרגישו שאתם חלק ממשפחה אחת גדולה. נכון, יש מי שרואים בה את המקבילה היוונית לירושלים (מכונה בפי רבים – “ירושלים של הבלקן“), אבל אם תדעו היכן לבקר ואיפה להסתובב, מהם האתרים ההיסטוריים החשובים, המבנים המיתולוגיים, ההופעות של מיטב זמרי יוון, הטברנות הנכונות, הקניונים המובילים, איפה בתי הקפה, המעדניות והמגדניות הכי נחשבים, והיכן הוא אזור חיי הלילה השמחים בעיר, תוכלו לחזור מלאי חוויות בלתי נשכחות מביקור ושהייה בעיר תיירותית מתפתחת, בעלת מזג, אופי וצביון ייחודיים, שטמון בה, בתוך קסמה, פוטנציאל גדול ומבטיח.

שורה תחתונה בנימה אישית:

בכל ביקור שלי בעיר אני מרגיש איך כל אחד משני חדרי לבי וכל אחת משתי עליותיו מתרחבים ומתמלאים עוד ועוד בכל הטוב והיפה בעיר הקסומה הזאת, שנכנסה לי ללב (מודה ומתוודה) ומרגישה בו בבית, בדיוק כמו שאני מרגיש בה.

הכותב: אבי אזולאי, עד לאחרונה דובר עיריית בית שאן ויועץ תקשורת ותיק בארץ חי ומתגורר בעיר ומקיים קשר הדוק וישיר עם הקהילה היהודית בסלוניקי, עם נציגי עיריית סלוניקי ואף שוקד על מספר פרויקטים לחיזוק הקשר עם ישראל.